יונה דורון    עריכה ספרותית  |||  ספרות צללים  |||  עריכה לשונית ||| כתיבה והפקה של ביוגרפיות  ||| שכתוב  |||  נִקּוּד 

 



מה קורה כאשר שונא ביקורת או אוהב ביקורת
נפגשים עם עורך הספר שלהם?

האם אתה אוהב ביקורת ורואה בה כלי יעיל להתקדמות, או שבעיניך היא כלי נשק שנועד לנגח, להעליב, לפגוע, לערער ביטחון ולהעמיד בספק את ערכו של המבוקר?

וכיצד זה קשור לעריכת ספרים?

אז זהו, שיש קשר הדוק.

עריכה – לשונית וספרותית – באה לשפר ניסוח, לתקן ליקויים ולאתר שגיאות כתיב ושגיאות היגיון. תגובות הכותבים לעריכה הן שונות ולעתים משונות.

יש כותבים שנמלאים זעם על כל פסיק שנמחק מהטקסט שכתבו, או נוסף על-ידי העורך. הם לא מוכנים לקבל שינוי כלשהו, לא במילה, לא במשפט, לא ברעיון, אפילו לא במקף קטן. נראה שהיו מעדיפים לקבל מהעורך רק דבר אחד: מחמאה. שיאמר להם, "חרשתי את כל הטקסט ולא מצאתי אפילו אות אחת שאיננה במקומה. הספר שלך פשוט מושלם. אילו כל הכותבים היו כמוך, לנו העורכים לא היתה עבודה."

יש כותבים שכל תיקון או שינוי מערערים את בטחונם שהיצירה שלהם שווה משהו, והם נוטים לצאת למלחמת מגן על כל תיקון, כדי להוכיח שהעורך טועה והם צודקים.
אלה הם שונאי ביקורת, והעריכה היא מבחינתם סוג מציק במיוחד של ביקורת, גם אם פנו לעורך מרצונם.

ישנם כותבים אחרים, שלא מצליחים להבחין בשינויים ובתיקונים, ולכן גם אינם חשים מבוקרים. הם רק מצֵרים על כך ששילמו על שירות ולא קיבלו תמורה.

וישנם אוהבי ביקורת. אלה מבקשים מהעורך לשפר, לשנות, לתקן, להעיר ללא רחמים. הם גם מבקשים להתייעץ, כדי לשמוע עוד דעה.

הם אלה שיקבלו מהעורך את השירות הטוב ביותר, משום שמלכתחילה יעודדו אותו לחשוב ולשנות, ויהיו קשובים להערות שיועילו לספר שלהם. הם יודעים היטב שאין שום כותב, מיומן ומוכשר ככל שיהיה, שאינו זקוק לעריכה. הם מודעים לכך שרק אדם חיצוני ידע לקבוע אם הצליחו להעביר אל הכתב מה שהתכוונו להעביר, אם לא הכניסו בבלי משים שגיאות היגיון או חזרו על דברים שלא לצורך.

מי שאינו בקיא בתחום, ודאי יחשוב שאוהבי הביקורת הם כותבים צעירים, חסרי ניסיון ואפילו בעלי יכולת מוגבלת, ואילו שונאי הביקורת הם החכמים יותר, המלאים בעצמם וסומכים רק על עצמם.

אך האמת הפוכה: על-פי-רוב, ככל שהכותב רהוט יותר, מנוסה בכתיבה ומשכיל יותר, הוא יבקש התערבות משמעותית יותר בטקסט, ויצפה לקבל הצעות לשיפורים וגם ביקורת אמיתית, שכל כך חסרה לו כאדם הכותב. הוא עצמו כבר מתקשה להעריך אם הצליח להעביר אל הכתב בדיוק מה שהתכוון, וסביבתו הקרובה נוטה להרעיף עליו מחמאות ולסמא אותו בשבחים.

 


+ שלח משוב

לייבסיטי - בניית אתרים