כמה עולה לערוך שני קילו ספר

לא אחת פונים אלי כותבים ששאלתם הראשונה, ולפעמים היחידה, מתחילה ב"כמה". כמה יעלה לי לערוך ספר, ככה לא גדול? כן, אני יכול להיות ספציפי יותר, בטח. 200 עמודים. לא, בעצם 180. נו, כמה?

ואז אני יודעת, הם יצאו לסקר שוק.

הרי ככה קנו גם את המצלמה, את המקרר, ואפילו את המחשב. באתרים להשוואת מחירים לא מצאו את מבוקשם, וכיוון שכך הם פונים לרשימת עורכים בשאלה הזהה שלהם: כמה? אחר כך הם ממיינים: את היקרנים מעיפים הצידה, את הבינוניים גם, ואז ניגשים לבדוק את הצנועים. אולי יש עוד על מה לדבר. זה מחיר אחרון? אולי אפשר לגרד איזה מבצע לכבוד החג או סוף השנה, או הנחה מיוחדת לוועדי עובדים.

כך הם מפקידים כתב-יד – רומן, קובץ סיפורים, דוקטורט או אסופת שירים – ששקדו על כתיבתו חודשים רבים, לפעמים שנים, לכל הממעיט במחיר, כדי להשיג עסקה משתלמת.

זה זמן מתאים להכניס למגרש את ההיגיון הבריא ולשתפו בבחירה. 

כשאתם קונים מוצר מוגמר שיצא מפס ייצור כאשר הנתונים שלו סופיים וברורים – מכונת כביסה, מסך מחשב או טלוויזיה – סקר שוק הוא הדרך הנכונה. אם תקנו אותו מוצר בסכום גבוה יותר, לא תקבלו עבור התוספת ששילמתם מוצר איכותי יותר. גם כאשר מדובר בקבלת שירות, יתכן שיש מקום לבחור בעוזרת שתנקה את ביתכם בעלות נוחה, באיש מקצוע צנוע במיוחד שיסייד, או בטכנאי מחשבים הכי זול בסביבה.

אך האם הייתם יוצאים לסקר שוק בבחירת מנתח לב, או אפילו רופא שיניים עבור ילדכם? האם הספר שכתבתם והשקעתם בו את היקר לכם ביותר – זמן, מחשבה, תקוות ורגש – אינו ראוי לטיפול מיטבי?

לכן, במסע החיפוש אחר עורך טוב, מוטב שתחליפו את ה"כמה" ב"מה". במה יוכל העורך להועיל לספרכם? מהו נסיונו? האם הוא מתחבר לכתב-היד שלכם ולקו המחשבה שלכם? ואם אפשר, בקשו דוגמה של קטע ערוך, כדי לקבל מושג על עבודתו.

למרבה הצער, ההכרה בחשיבות העריכה האיכותית צפה לעתים מזומנות מדי באיחור. במקרה הגרוע, אחרי שאיש לא התייחס ברצינות לכתב-היד, או שהוא יצא לאור בהוצאה עצמית או בהוצאת ספרים קיקיונית (שהציעה תנאים אטרקטיביים). במקרה הפחות גרוע, יוצא הכותב המאוכזב למסע חיפושים מחודש אחר עורך טוב, ומשלם שוב, הפעם משיקולים ענייניים יותר.